ישראל נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

החלטה

עוד לפני שנפצע בתאונה שבגינה הוגשה תביעה זו היתה לתובע נכות גבוהה מאוד שהוכרה על ידי המל"ל. גם בנכותו הוא עבד, ואז נפצע שוב ונקבעה לו נכות גבוהה נוספת. במידה רבה מאוד עתידה המחלוקת בין הצדדים להיות סביב צרכי שיקומו. מכיוון שנכותו של התובע כבר נקבעה במל"ל, אין בפני בית המשפט חוות דעת מסודרת אחת, המרכזת את הנתונים על מצבו של התובע, וגם אין לו כתובת לשלוח אליה שאלות הבהרה, לא מעטות, אשר ללא ספק יש בהן צורך כדי לברר את מצבו וצרכיו. ברור שלתובע היו צרכי שיקום משמעותיים עוד לפני שנפצע, וברור גם שחל שינוי בצרכים אלה בעקבות הפציעה. אמונתה של ב"כ הנתבעת שבית המשפט יכול לברר צרכים אלה בצורה אמינה, בלי להעזר במומחה, נראית לי לא ריאלית. אינני סבור שטוב לתובע (וגם לא לנתבעת), שבית המשפט יעסוק בניחושים במקום שבו אפשר לברר עובדות על ידי פניה לאדם מוסמך.

אכן, הפסיקה אינה רואה בעין יפה את הניסיון של בעל דין "להחליף מסלולי דיון" בין פניה לקביעת נכות במל"ל לבין בקשה למינוי מומחים בבית המשפט, אלא שכאן לא מדובר בכלל בניסיון כזה.

התובע אינו מבקש שבית המשפט ימנה מומחה אשר יקבע לו אחוזי נכות שונים משקבע המל"ל, אלא הוא מבקש מינוי מומחה מפני שזו הדרך היחידה להוכיח בהליך, על פי חוק פלת"ד, עניין שברפואה. עניין זה שברפואה, נגזר מהקביעות של המל"ל ואינו מתיימר לסתור אותן.

ב"כ הנתבעת סבורה שממילא זכאי התובע לקבל את כל צרכי השיקום שלו מהמל"ל, וכך גם היה בנכותו הקודמת. יתכן שכן, ויתכן שלא לגבי כל הפרטים הדבר נכון (שכן המל"ל אינו בהכרח מספק כל צורך של נכה מוכר, אלא רק צרכים אשר המל"ל מכיר בה, במסגרת הסל שלו). מכל מקום, ברור שחלק מהצרכים של התובע, אשר יוענקו לו על ידי המל"ל, יבואו בידי ביטוי בקצבאות שונות, אשר בבוא השעה ללא ספק יהיה צריך לנכות מסכום הפיצוי שיפסק לו. הסכנה שבית המשפט לא יהיה ער לצרכים כאלה, או יעריך אותם הערכת חסר או הערכת יתר, עלולה לגרום לכך שהחישוב הכולל יצא פגום: "צד הזכות" של אומדן נזקיו של התובע, לא יהיה מותאם לכראוי ל"צד החובה", של הניכויים שיעשו.

הפסיקה סברה בדרך כלל שיש להמתין במינוי מומחים רפואיים בתחום השיקום, עד לאחר מיצוי הפוטנציאל של בירור העובדות מהמומחים של בית המשפט, לרבות שמיעת חקירתם הנגדית.

המשמעות של פסיקה זו היא, שלמעשה לא ניתן להתקדם בהליכים שמטרתם מיצוי פשרה, אלא יש הכרח לשמוע את הראיות בתיק. דומני, שאין אינטרס ציבורי מיוחד לגרור את הצדדים להליך הוכחות בדרך זו. יתרה מזו, כאשר אין מומחים של בית המשפט אשר ניתן לחקור בחקירה נגדית, והצדדים מסתמכים על קביעות הועדה הרפואית של המל"ל, הניירות שבפני בית המשפט הם כל מה שניתן לחלץ מהמומחים שעליהם מתבקש בית המשפט להסתמך. מניירות אלה, לא אוכל לדעת מהם צרכי השיקום של התובע.

עניין אחרון: הנתבעת ביקשה שהתובע ישא בעלות הבדיקה אצל המומחה בתחום השיקום. דומני, שלבקשה זו אין מקום, כאשר מדובר בנכה שיש לו 63.7% נכות, בגין תאונה זו (וממילא לכאורה נראה שהנתבעת תהא חייבת לפצותו בסכום משמעותי).

משיחה עם ב"כ הצדדים התברר כי כל המומחים הנמצאים ברשימת המומחים של בית המשפט, אשר מומחיותם היא בתחום השיקום האורטופדי, עובדים בבתי חולים אשר בהם טופל התובע.

הצדדים יבואו בדברים ויאתרו מומחה מוסכם ויודיעו על כך בתוך 30 יום.

לת.פ. 20.11.10.

ניתנה והודעה היום י"ב חשון תשע"א, 20/10/2010 במעמד הנוכחים.

ירון בשן, שופט

הוקלד על ידי: חווה ארמה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: